פסיקה בניגוד לכוונת המחוקק?

על רקע "פסילת הפסילה" של המועמדים זועבי ומרזל, אומרים בתנועה למשילות ודמוקרטיה כי כיום תפקידה של הכנסת בפסילת מועמדים הוא תפקיד סרק וכי ההכרעה בעניין נעשית ע"י בג"ץ בלבד.

דו"ח שערכה התנועה סקר את תהליך פסילת המפלגות לכל אורך שנות מדינת ישראל העלה כי כל תיקוני החקיקה שהעבירה הכנסת, שהגדילו את הסעיף הרלוונטי, פירטו בדבר עילות הפסילה, קבעו חזקות ראייתיות ועוד, זכו להתעלמות מוחלטת מצידו של בית המשפט העליון". הדו"ח מעלה כי פסיקת השופטים עומדת בניגוד מוחלט לכוונה הברורה של המחוקק "מאז שנת 2003 הוסיפה הפסיקה מבחנים נוספים, שעיקרו לחלוטין הן את יכולת הפסילה של מפלגה או מועמד, ואף את היכולת לדון בפסילה בצורה רצינית" קובע דו"ח התנועה.

מנהל המחקר של התנועה למשילות ודמוקרטיה עו"ד שמחה רוטמן אומר כי "מצב זה בו קיימת מחלוקת ערכית מתמשכת בין הרשות המחוקקת והרשות המכוננת, לבין הרשות השופטת, מוביל לפגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט. כאשר מסרים חדים וברורים מצידם של הגופים הנבחרים זוכים להתעלמות, הציבור הרחב שרואה את עצמו מיוצג על ידי נבחריו, רואה בכך התעלמות של הערכאה השיפוטית העליונה מתפיסת עולמו ומערכיו" קובע רוטמן.

העובדה שבשנת 2002, המחוקק ניסה לתת לבית המשפט את האפשרות להכריע על פי הקווים המנחים בחוק היסוד, ללא צורך בעימות חזיתי עם המחוקק, ניסיון שלא צלח תוך חריגה בוטה של בית המשפט מכל סטנדרט מקובל של פרשנות, חייבת להוביל את המחוקק ואת בית המשפט לפתור את הסוגיה בדרך אחרת.

הדו"ח שפורסם בשנת 2013 בסמוך לבחירות הקודמות מצביע על בעייתיות דוקא בלשון החוק המקנה לבית המשפט את הסמכות בתחום פסילת מועמדים ומפלגות. התנועה למשילות ודמוקרטיה מעלה כי "חוק יסוד-הכנסת דורש מבית המשפט להכריע בנושאים ערכיים ופוליטיים, בקונפליקט בלתי פתור עם המחוקק". 

עוד עולה מהנתונים כי בעבר עמדו בפני הכנסת אפשרויות שונות לתיקון הסעיף, החל מביטולו המוחלט ועד לקביעת מנגנונים אחרים לפסילת מפלגות, שלא יערבו בין השאלה המשפטית לשאלה הציבורית או הערכית אך דבר לא נעשה בפועל. 

מנהל התנועה למשילות יהודה עמרני אומר כי "הכנסת, ובמיוחד וועדת חוקה, חוק ומשפט, הוכיחה בעבר כי מהלכי חקיקת חוקי יסוד העוסקים באופי המשטר ובנושאי ליבה נוספים, נעשים תוך דיון ציבורי מהותי וערכי, היורד ליסודותיו של הנושא. לכן על הכנסת לשוב ולעשות זאת בכדי למנוע מגורמים שאינם נבחרים ע"י הציבור לסרס את רצון הציבור".

כדי למנוע את הפגיעה החוזרת והנשנית באמון הציבור בבית המשפט העליון עקב העיסוק בהכרעות ערכיות ופוליטיות בניגוד לערכים המקובלים על רוב הציבור, מציעה התנועה למשילות ודמוקרטיה להוציא את בית המשפט העליון מקבלת ההחלטות בעניין ובמקום זאת לדרוש את אישור ההחלטה בפני הכנסת במליאתה.